פסק-דין בתיק ת"א 2712-09

1.         זהו פסק דין בתביעת התובעת לתשלום פיצויים, בגין נזק כספי שנגרם לה, עקב שריפת צמת חוטי חשמל באזור שמתחת ללוח השעונים, ברכב בו החזיקה והשתמשה במועדים הרלוונטיים. הוחלט לקבל את התביעה נגד הנתבעים מס' 1 ו-2 באופן חלקי, ולדחות את התביעה נגד הנתבעת מס' 3.

2.         התובעת שכרה את הרכב מסוג סאנגיונג רודיוס, בדרך של ליסינג, מחברת "משקי ליסינג להתיישבות". במסגרת הסכם הליסינג, התחייבה התובעת  לתקן כל נזק שנגרם לרכב. ביום 27.8.08 הותקנה ברכב האמור ע"י הנתבעת מס' 3 מערכת טלפון סלולארי קבוע, ובהמשך, הותקנה במוסך השייך לנתבע מס' 1מערכת "דלקן". לטענת התובעת, סמוך לאחר שהותקנו המערכות האמורות, הבחין מי מנהגי הרכב, בכך שתאורת לוח השעונים אינה פועלת. לפיכך, הוחזר הרכב למוסך הנתבע, ביום 28.8.08, לבדיקת התקלה. עובדי הנתבע מס' 1 גילו נתיך שרוף, והחליפו אותו בנתיך אחר. עם הרכבת הנתיך החלופי, עלה עשן לבן וסמיך מצמת חוטי החשמל באזור לוח השעונים, אשר נשרפה כליל. הרכב הועבר למוסך מורשה ע"י יבואן הרכב, אשר תיקן את התקלה, והחליף את החלקים שניזוקו עקב השריפה.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת ערוכה ע"י המומחה, מר שאול יעקובי, אשר חקר את האירוע, וחיווה דעתו, כי ככל הנראה, בעת ביצוע ההתקנה ע"י הנתבעת מס' 3, הורכבו המחברים החשמליים בלוח השעונים הפוך, כאשר מחבר האורות הורכב בשקע בקרת התאורה, ומחבר בקרת התאורה, הורכב בשקע אורות הרכב. הדבר גרם לקצר בצמת החוטים הרלוונטית, אשר גרם להתכת הנתיך שהותקן במערכת למקרה של קצר. לדעת המומחה, הועבר הרכב למוסך הנתבע מס' 1, כאשר הנתיך "שרוף", כאשר במקום להפוך את המחברים ולהשיבם למקומותיהם הנכונים, ובכך למנוע את הקצר החשמלי, ניסה מי מעובדי הנתבע מס' 1 לפתור את הבעיה, באמצעות נתיך בעל ערך גבוה מהמותר, ועל כן, לא מילא הנתיך את יעודו, וכתוצאה מכך, נשרפו החוטים שבצמה עצמם.

על יסוד חוות הדעת האמורה, טענה התובעת, כי הנתבעים מס' 1 ו-3, נושאים באחריות לנזקיה ובחבות לפצותה. הנתבעת מס' 2 נתבעה, בהיותה חברת הביטוח שביטחה את הנתבע מס' 1, בביטוח אחריות מקצועית.

סכום התביעה נכון למועד הגשתה - 53,174 ש"ח, והוא כולל את הנזק הישיר שנגרם לרכב ע"פ חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה, בסך 25,125 ש"ח, עלות רכב חלופי, אשר עמדה לטענת התובעת על סך 12,000 ש"ח, ירידת ערך הרכב, שהגיע לטענת התובעת לסך 9,000 ש"ח, הפסד ימי עבודה בסך 1,500 ש"ח, שכ"ט המומחה, מר יעקובי, בסך 2,079 ש"ח, שכ"ט המומחה השמאי, בסך 1,617 ש"ח, וכן הפרשי הצמדה וריבית על הסכומים האמורים, עד מועד הגשת התביעה.

הנתבעים כפרו באחריותם הנטענת, כאשר הנתבעים מס' 1 ו-2 טענו, כי האחריות להתרחשות הנזק רובצת על הנתבעת מס' 3, ואילו הנתבעת מס' 3 טענה, כי האחריות רובצת על הנתבעים מס' 1 ו-2. כמו כן טענו הנתבעים, כי לתובעת אשם תורם בהתרחשות הנזק, בין היתר משום שהמשיכה להשתמש ברכב לנסיעה, לאחר גילוי התקלה הראשונית. כמו כן, הכחישו הנתבעים את טענות התובעת, לענין היקף הנזקים שנגרמו לה.

3.         לתובעת העידו המומחה, מר שאול יעקובי, האחראי על נושאי הביטוח בקיבוץ, מר ויקטור פריהר, וכן מר בן שר, שהינו האחראי, בין היתר, על טיפול בצי הרכב של הקיבוץ, לרבות תיקון תקלות ברכבים.

            לנתבעים מס' 1 ו-2 העיד הנתבע מס' 1, ולנתבעת מס' 3 העיד בעליה, מר מאיר נח.

            יצוין, כי בדיון קדם משפט שהתקיים ביום 21.11.10, נקבע לוח זמנים להגשת חוות דעת ע"י הנתבעים. הנתבעים מס' 1 ו-2 לא הגישו חוות דעת תוך התקופה שנקבעה, על אף שהוארכה לבקשתם. ביום 1.9.11, הגישו הנתבעים מס' 1 ו-2 בקשה להאריך פעם נוספת את התקופה להגשת חוות דעת מומחה מטעמה. הבקשה נידונה בפתח ישיבת ההוכחות, ונדחתה.

            הצדדים סיכמו טענותיהם בע"פ, בתום ישיבת ההוכחות.

4.         הראיה המרכזית העומדת בפני ביהמ"ש, לענין האחריות להתרחשות הנזק, הינה חוות דעת המומחה מטעם התובעת, מר שאול יעקובי, וזאת, בהעדר חוות דעת מומחה מטעם מי מהנתבעים. המומחה נחקר בחקירה נגדית, במהלכה לא נסתרה חוות הדעת. במצב זה, ונוכח ההתרשמות מחקירת המומחה, סבורני כי יש לאמץ את חוות דעתו. בחוות הדעת אשר צורפה לכתב התביעה, כתב המומחה בין היתר:

" חבות

אין אפשרות לקבוע באם מוסך אלקדרוניק השיב את התקעים למקומם או שגה והרכיבם הפוך. ברור כי מוסך דור מסר את הרכב בתום ההתקנה עם תקעים הפוכים. מוסך אלקדרוניק קיבל את הרכב עם נתיך שרוף אך עם צמה תקינה. החלפת הנתיך באחר תקין בעל אותו ערך הייתה מגלה כי יש תקלה (מאחר והנתיך היה נשרף בשנית) ומפנה את הרכב לבדיקה. השבת התקעים למקומם הייתה מסכמת את הנזק. מוסך אלקדרוניק ביצע החלפת נתיך בעל ערך גבוה מזה המותר וכתוצאה מכך, תחת שהנתיך יישרף וימנע את הנזק, נשרפו החוטים עצמם. ניתן לקבוע כי הנתיך שהורכב היה בעל ערך גבוה מהוראות היצרן מאחר ובעת הרכבתו, ניתכה הצמה, מה שלא אירע בפעמים אחרות בהן הייתה שגיאה בהרכבת התקעים. כמו כן, המזמין ראה כי מורכב נתיך בערך גבוה מהוראות היצרן. רוצה לומר כי אין ספק כי בסופו של יום לא הורכבו התקעים באופן הנכון על ידי מוסך דור אך אין בכך כדי לגרום נזק לצמת החוטים אלא שהנתיך עצמו בלבד נשרף. השבת התקעים למקומם והחלפת הנתיך הייתה מסכמת את הנזק. (כך בדיוק אירע בתום הרכבת חיפוי הנוי בעת בדיקתי האחרונה במוסך דור). מוסך אלקדרוניק החליף את הנתיך המקורי ( AMP7.5 ) באחר, AMP10 . נגרם נזק לצמת החשמל ברכב.

סיכום

לאור האמור לעיל ניתן לקבוע כי מוסך דור יצר תשתית לקצר חשמלי בעוד מוסך אלקדרוניק פעל שלא כפי שמצופה מבעל מקצוע מיומן בכך שבחר "לחזק" את הנתיך ובכך גרם לנזק. במהלך טיפולי ברכב אירעו מספר פעמים בהם הורכבו התקעים באופן בלתי נכון ובכולם, נשרף הנתיך. לאחר השבת התקעים והחלפת הנתיך חזרה מערכת החשמל לתפקוד תקין ללא כל נזק. מוסך אלקדרוניק הוא היחיד אשר הרכיב נתיך בעל ערך גבוה מזה עליו הורה היצרן ובמקום ניזוקה צמת החשמל והראיה לכך הוא העשן שעלה מלוח השעונים המלמד כי ציפוי החוטים הותך מחום. אשר על כן, אני בדעה כי מוסך אלקדרוניק חב במקרה זה".

במהלך חקירתו הנגדית ע"י ב"כ הנתבעים מס' 1 ו-2, הבהיר המומחה מסקנותיו האמורות:

"אני אבקש טיפה להרחיב. ברכב הספציפי הזה, בחלקו התחתון של לוח השעונים, מותקנים שני מתגים מקוריים של הרכב. ברכב בוצעו שתי התקנות ע"י האדונים הנכבדים שכאן, דור ואלקדרוניק. שניהם פירקו את אותו חיפוי תחתון. שניהם חלצו את התקעים החשמליים ושניהם הרכיבו אותם. ניתן לשגות ולהתקין אותם הפוך. אני עצמ י בבדיקות שערכתי אצלכם בתחנה, הרכבתי אותם הפוך. הנזק שנגרם כתוצאה מהרכבת התקעים הפוך, הוא שריפת נתיך, שזה סכום זניח. הפכתי בחזרה את התקעים, שמתי נתיך, והאוטו נוסע. את הניסוי הזה עשיתי בסיכון מה, על צמה חדשה, אחרי שהחליפו. ז"א, שכך מתנהג הרכב הזה. אם מתקינים הפוך, נשרף נתיך כמקדם הגנה. אם מחזירים למקום ומתקינים נתיך מתאים, לא קורה כלום. כאשר אני בודק את הרכב בראשונה, הצמה כבר מפורקת, לכן אני לא יכול לומר, אם זה היה מורכב הפוך או לא, כי לא ראיתי בעין, אבל אני יכול להקיש, משום שהתובע עצמו מגיע לאלקדרוניק בגין תקלה במערכת האורות, שהיא טיפוסית להיפוך מחברים שכאלו, ולא יכולה לקרות מסיבות אחרות, אלקדרוניק מכניס נתיך בערך כלשהו, עולה עשן מלוח השעונים. ז"א בנקודה הזו התרחש נזק. לשאלת ביהמ"ש אני מבהיר, שבשלב הזה, אלקדרוניק יכול היה לגלות את התקלה, להוציא את הנתיך, והנזק שהיה נגרם במצב כזה, אולי היה מופחת. לזכור, זה רכב בן שבוע ימים , רכב חדש . אני חוזר לניסוי שערכתי. ניסוי מאוד פשוט, שים נתיך בערך נכון, הנתיך נשרף. הנושא הזה של לשים נתיך של בערך לא נכון, גורם לנזק. לשאלת ביהמ"ש אם הגורם המשמעותי להתרחשות הנזק, זה לא ההצלבה של התקעים, אלא זה ששמו נתיך בערך לא נכון, אני משיב שכן, אם אני בעל מקצוע ועושה את הניסוי הזה, הפכתי את המחברים ונשרף הנתיך. עומדות בפניי שתי אפשרויות. אחד, תשים את הנתיך בערך הנכון, מיד כאשר מכניסים אותו הוא נשרף שוב, ואז עומד בפניי ההחלטה - לבדוק למה הוא נשרף, או לנסות לעשות פעולה מתחכמת -לשים במקום ב-7 וחצי אמפר, שזה ערך הנתיך, לשים 10 אמפר, כלומר יותר חזק, אז הוא יכול לשאת בזרם גבוה יותר, אבל החוט לא יכול לשאת את עוצמת הזרם, כתוצאה מכך הוא מתחמם, העשן עולה, ממשיך קצר, התוצאה - צמת החוטים ניזוקה כליל והוחלפה באחרת חדשה. צמה קדמית".

מעבר לאמור יצויין, כי עדות הנתבע, אשר הטיל ספק בנכונות ממצאי המומחה, היתה ברובה, לעניין זה, בגדר עדות מפי השמועה, באשר הוא עצמו לא נכח בעת הרכבת הנתיך כאמור, ולדבריו, אף לא בירר עם עובדו איזה נתיך התקין ברכב. יצויין, כי העובד האמור לא הוזמן כלל להעיד. טענות הנתבע בעדותו לעניין מסקנות המומחה, היו בגדר סברה גרידא, משבאו מפי עד שלא העיד כעד מומחה. ברי אפוא כי אין להעדיף את עדות הנתבע, על פני עדות המומחה, מה עוד שברי, כי המומחה אינו חשוד בנטיה לצד הנתבעת מס' 3.

הרכבת המחברים בהיפוך ע"י הנתבעת מס' 3, קשורה אפוא בקשר סיבתי עובדתי להיווצרות הנזק, בבחינת "סיבה בלתה אין", שכן נדרש הצירוף של התקלה האמורה, והתקנת הנתיך בעל הערך הגבוה מן המותר ע"י מוסך הנתבע מס' 1, על מנת שהשריפה תתרחש. יחד עם זאת, מעדות המומחה עולה בבירור, כי התקלה שנגרמה בהיפוך המחברים, לא אמורה היתה לגרום נזק כלשהו, אילו אך פעל מוסך הנתבע מס' 1 כמצופה ממוסך או מחשמלאי רכב סביר, ואילו ביצע את הבדיקה הפשוטה הנחוצה. מעדות המומחה עולה גם, כי בעוד הטעות שבוצעה במוסך הנתבע מס' 3, היתה מתקבלת על הדעת בנסיבות, הרי שפעולת עובד הנתבע מס' 1, היתה בלתי סבירה בעליל, והיא שגרמה לנזק. סבורני, כי לא הוכח אפוא הקשר הסיבתי המשפטי, בין התנהגות הנתבעת מס' 3, והנזק שנגרם בסופו של יום, ולעומת זאת, הוכחה התרשלות הנתבע מס' 1, כבעל המוסך ועובדיו, וכן הוכח הקשר הסיבתי המשפטי בין מעשיהם ובין הנזק שנגרם. מכאן, שהנתבעים מס' 1 ו-2 נושאים בחבות לפצות את התובעת על נזקיה.